בשיתוף עם המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי,  ולשכת המסחר ישראל אסיה

01/03/2012, בין השעות 08:30-15:00  לאונרדו סיטי טאואר, רמת-גן

הנחה משמעותית למוזמני ויאינדיה – צרו קשר לקבלת קוד הנחה

בוועידה השנתית לעסקים עם הודו הנעשית בשיתוף  המגזין הכלכלי  Forbes , מכון היצוא הישראלי,  ולשכת המסחר ישראל אסיה , הנערכת זו השנה הראשונה נעדכן על ההתפתחויות הכלכליות והעסקיות האחרונות בהודו, נסקור מודלים עסקיים שונים המתאימים לשוק זה, נעמוד על מספר סוגיות משפטיות ומימוניות ובנקאיות  ונשמע מניסיונם של ישראלים הפועלים בהודו/

 קהל היעד:  יצואנים, יבואנים, מנכ"לים, סמנכ"לים, סמנכ"לי שיווק,  מנהלי שיווק, מכירות ופיתוח עסקי, בעלי חברות , מנהלי תשתיות, יזמים, מנהלי רכש, מנהלי סיכונים, עורכי דין , רואי חשבון, מנהלי קרנות, משקיעים ויועצי השקעות.

ועידה לעסקים - הודו - 01/03/2012

הוועידה כרוכה בתשלום

מחירים: תשלום בכרטיס אשראי – 350 ש"ח

מחיר מיוחד לחברים  במכון הייצוא – 250 ש"ח

 המחירים כוללים מע"מ  

לפרטים נוספים

 מבין הנושאים:

השקעות ישראליות בהודו

השקעות זרות בהודו 2009-2010 לפי סקטור

השקעות זרות בהודו 2009-2010

כיצד מתחילים לפעול בהודו על בסיס תשתית מקומית
סיכוני מיסוי:
קודם כל לפני שמתחילים כל פעולה עסקית מעבר לים יש להפעיל מערך שיקולים מקצועיים הנוגעים למיסוי בין לאומי, אמנות מס , מחירי העברה וסיכונים אשר יש לתת עליהם את הדעת. מס חברות אפקטיבי בהודו לחברות זרות עומד על 41.2% וחברות מקומיות 32.5%, הטל חינוך של 3% על מוצרים  , מס דיבידנטים ורווחי הון עומד על 20% לחברות זרות, ומדרגות מס אישי פרוגרסיבי עד 34%  ומיסים נוספים אשר יש להכיר ולבחון את השפעתן המסחרית עליכם. 3% היטל חינוך , מיסוי העברת סחורות  בין מדינתי , 14% מע"מ בחלק מהמדינות, 10.3% מס שירותים , ניכוי במקור גבוהה במיוחד, היטלי תעבורה ומיסים על מיסים אשר חשוב להכיר ולדעת לפני כל עסקה היוצאת לדרך. רשויות המס בהודו נותנות דגש רב לסוגיות מחירי העברה ועל כן גם ניסיונות לתיחמוני מס אגרסיבים עלולים לייצר סיכונים חדשים אשר סיכויי התממשותם גבוהים מבעבר. בנוסף, קיימות מגבלות רבות לפעילות במטבע זר ועל כן יש לתת גם על כך את הדעת.

השקעה:
כל התחלה עסקית בהודו דורשת השקעה , וברוב המקרים השקעה גבוהה מכפי שצפיתם לראשונה. תחושות הבטן הראשוניות של אנשי עסקים בהודו היא כי הודו זולה יותר מזירות אחרות. אומנם למראית עיין היא זולה יותר אך כאשר בוחנים את הרכב ההוצאות הצפוי מגלים כי ההשקעה הנידרשת עלולה להיות גבוהה מתוכניותינו המקוריות באופן ניכר והטעות רווחת בחברות רבות. עלויות חשמל לעסקים הן פי שלוש מהמוכר לנו, עלויות תיקשורת פי חמש או יותר, פקדונות וערבויות נידרשות במזומן בלבד, שירותים משפטיים אינם זולים, נדלן מתייקר , אגרות רישום, ביול ומיסים לעסקים בהודו מתבררים כסכומים מפתיעים בגובהם אשר לרוב מוצאים את המשקיעים בלתי מוכנים.
הודו בשונה מסין, גידרה בחומת הפרדה גבוהה ובצורה את הכלכלה המקומית ובכלים וגופים רגולטורים כמו ה FDI וועדות האישור הידועות לשימצה.   רק לאחרונה אנו שומעים על הצלחתן האדירה של רשתות הקמוענאות הגדולות לפרוץ להודו לאחר שנים של מאבק אשר צפוי להניב להן את הזכות להקים נציגויות מקומיות  באחזקה של 51% (ומנגד להשפיע על העסקים הקטנים בהודו), אנו עדין רואים מגבלות רבות בתחום המדיה, המחקר והתשתיות אשר מעניקות יתירות משמעותית לחברות הודיות מקומיות , אך מנגד גם התפתחות ופתיחות משמעותית לזרמי הכלכלה העולמים.
סיווג החברה בהודו, בחירת סגמנט ה FDI לאישור, השותפים המקומים ודרך הפעולה המשפטית היא מתכון חשוב ביותר להצלחה ולהסרת מכשולים רבים בהמשך הדרך. בחירת סגמנטים מורכבים יובילו למכשלות עתידיות רבות, ביקורות ובדיקות בכל העברה כספית ואין סוף הוכחות שתידרשו לתת מבוקר עד ערב.
זיכרו – הודו אינה מתנהגת באהבה מרובה לחברות זרות, היא חושדת בהן, דורשת מהן ומצפה להניב מהן רווחים נאים ולסבסד באופן צולב פעילויות אחרות- תוכלו להרגיש זאת החל מגיוס עובדים לחברה ועד להתמודדות מול רשויות מוניציפליות או ממשלתיות אשר תבואו עימם במגע.

הקמת חברה:
רישום חברה בהודו הוא תהליך מסורבל אשר מצריך לא מעט פרוצדורות בעלות השפעה גם על נוכחותכם העסקית במדינות המקור. תחילה על מנת לרשום חברה מקומית עליכם להסתייע בשותף הודי או כזה בעל DIN –  DIRECTOR ID NUMBER. תהליכי הוצאת ה DIN הם ארוכים, מורכבים ומעייפים (מאוד). חלוקת האחזקות חייבת לעמוד בקריטריונים של ה FDI. התהליך מתחיל בהגשת בקשה ראשונה (FORM 1) לרשם החברות לשמירת השם, חוקי השמות מורכבים ומחייבים הצדקה לכל אות או מספר בשם. לאחר קבלת האישור לשם יש להגיש בקשות לאישור הFDI  וה RBI ולאחר סבבי בדיקות רבים שיערכו תאושר החברה לרישום. עם אישורה יש לבצע הפקדת קפיטל אשר עוברת גם היא בדיקות KYC מול בנק המקור. כן, הודו לומדת עליכם הרבה בדרך והיא תעשה שימוש במידע הזה בבוא העת.חשוב להכיר את האלטרנטיבות, קיצורי הדרך (לדוגמא רישום שותפות מוגבלת LLP) ולקבל החלטות ארוכות טווח בעת ביצוע ההליך. שימו לב רישום חברה בהודו צפוי להיות יקר מרישום חברה בישראל עד פי שלושה!

אנו נסיים פוסט  זה כאן , אך לא קרוב התהליך מלהסתיים, העיסוק מול המוסדות הבנקאים בהודו דורש נוכחות מקומית,  שכירות משרדים מחייבת פקדונות גדולים והכירות עם שטחי המסחר, העסקת עובדים היא תורה בפני עצמה, ללוגיסטיקה ומלאי בהודו כללים וחוקים ייחודים לאור טיב התשתיות המקומיות ועלויות הגבוהות של הובלה יבשתיות, החשיפה המשפטית בחוקי העסקה ההודים היא מהגבוהות בעולם והאתגר התרבותי גם הוא דורש תשומת לב ייחודית.

אך עם כל הקשיים והאתגרים – הודו ניצבת כיום בחזית הכלכלה העולמית, מוכיחה גידול כלכלי מהגבוהים בעולם ואיתנות פיננסית בנחשולי הצונאמי של העשור האחרון, היא מובילה בצעדים מתונים והימנעות מסיכונים או אחריות כלכלית בין לאומית, היא אינה ערבה לאף מדינה אחרת , פרט לעצמה.הודו נעה, בכבדות , איטיות בכיוון הנכון. מישהו כבר אמר זאת לפני "הפיל ההודי אינו יפסיק לצעוד לעולם".

כנס תעשיית התרופות השנתי של הודו (MUMBAI CPHI) שננעל השבוע מהווה הזדמנות מצוינת לא רק ללמוד אודות שוק צומח במהירות זה, אלה גם לבחון את האלטרנטיבות המנסות לנגוס את שיניהן בעוגה ההודית כבירת המימדים.
לצד נוכחותם המרשימה, ויש לציין גם הצפויה, של חברות פארמה סיניות, המנסות את כוחן בשוק עוין פוליטית אך המחויב מאוד לרכיב המחיר בו הן כה מצטיינות, בלטה מאוד נפקדותם של חברות אמריקאיות, לא רק בצד המציג של התערוכה כי אם גם בצד המבקר בה.
טיעוניהם של מארחיי כי הסיבה העיקרית להיעדרות המרשימה ולחוסר העניין בנעשה למשל בתעשיית הגנריקה המקומית (הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ארצם) נובעת ממרחק גיאוגרפי לא ממש שכנעו אותי עקב נוכחותם המאסיבית של קניינים ומנהלי מחקר מחלקה הדרומי יותר של היבשת האמריקאית.
מאיהיר, צעיר הודי נמרץ, מנהלה המסחרי של קבוצת רכש הודית יודע לספר על ההבדלים הניכרים בין תרבות העסקים האמריקאית לזו הישראלית והאירופאית, למשל.
"כשאיש מכירות אמריקאי מגיע הוא לא טורח אפילו לעזוב את המלון בו הוא שוהה. בניגוד לאנשי המכירות האירופאים אין האמריקאי מוכן לפגוש את הלקוחות במשרדיהם הפזורים ברחבי הודו, הוא דורש כי הקניינים יגיעו אל לובי המלון בו הוא שוהה על מנת לבחון את מוצריו דרישה זו נעשית בוותרו לא רק על ההזדמנות ללמוד יותר אודות סביבת העסקים ההודית אלה גם לעיתים קרובות תוך נכונות לוותר במודע על האפשרות לפגוש לקוחות אשר אינם מסוגלים או מוכנים לעשות את כל הדרך עד המלון הנוח בו הוא שוהה במומביי"
נו טוב, מצבם של האמריקאים כל כך טוב בזמן האחרון שאינם זקוקים כנראה לזריקות עידוד נוספות לכלכלתם. אחרי הכול כמה פוטנציאל יכול כבר להיות בהודו הקטנה והמתפתחת?

בנוסף לניסיון להגיע ללקוחות חדשים, כנסים כגון אלה מספקים הזדמנות נדירה ללמוד מקולגות בינ"ל לא רק אודות צמיחתה המטאורית של בנגלדש למשל כאימפריה הגנרית הבאה, אלה גם אודות סוגיות מעט יותר פרובינציות.
אחת מהן הנה הימנעותן של חברות בינ"ל לא מעטות מלעשות עסקים עם ישראל בעקבות החשש "מחותמת שחורה בדרכון" אשר תמנע מהם לתפוס כרישים גדולים בהרבה הדוברים ערבית כשפת אם והלובשים כפיות לראשם.
"אין לך מושג כמה מסמכים נאלצתי למלא בפעם הראשונה שהגעתי לאיראן בחריין או סוריה אודות חוסר כוונותיי לעשות עסקים גם בישראל או עם חברות הקשורות אליה" מספר לי אלכס, מנהל מכירות בחברת כימיכליים גרמנית, ברגע של כנות, לאחר שכמה כוסות של יין בבר מקומי הצליחו להסיר את הרסן מלשונו. בהמשך השיחה תהה אלכס כיצד אנחנו בכלל מסוגלים לעשות עסקים במדינה בה כמעט 30% מאוכלוסייתה מוסלמית (מיד נגיע אגב למספרים האמיתיים).
ואכן, עד כמה שהנתון הבא עלול להפתיע רבים, האוכלוסייה המוסלמית של הודו הנה השלישית בגודלה בעולם, אחרי המוסלמים באינדונזיה ובפקיסטן. 156 מיליון מוסלמים מהווים קצת יותר מ-14% מכלל האוכלוסייה ההודית, כאשר במדינת קאראלה, למשל, המוסלמים מהווה רבע מהאוכלוסייה ובחבל קשמיר הנם הרוב.
"אם אתה שואל אותי אזי הנתונים הרשמיים משקרים" אומרת לי בביטחון סאלוני זאוורי, מנהל חברת תרופות מקומית, "המספרים קרובים יותר ל30 אחוזים מאשר ל14" ממנה, אגב, שאב גם אותו אלכס את הנתון המפואר בו הטיח בפני מקודם.

צרת רבים חצי נחמה?

גם אם על פניו הנתונים הדמוגרפיים מדברים בעד עצמם אין הדבר בהכרח מייצר עוינות בעבור חברות ישראליות. למעשה, לעיתים קרובות, ההפך הוא הנכון.

על מנת להבין על מה בדיוק אני מדבר מספיק לצטט את דבריו של נהג המונית הסיקי החביב, בילו, אשר אליו התלוויתי לסיבוב תיירותי במומביי השבוע, בציינו ביובש כי: "יש לנו יותר מידי מוסלמים במומביי".
דברים אלה נאמרו בהיכנסנו לאחת השכונות המוסלמיות, הממוקמת בחלקה הדרומי של העיר והרבה לפני שהעזתי אני להזדהות בפניו בדבר מוצאי המזרח תיכוני אך החובש כיפה בבית כנסת במקום במסגד.
ההודים, כך מסתבר לא רק שאינם חולקים כבוד לדת המוסלמית, במקרים רבים היו מעדיפים לראותה תופסת מקום צנוע בהרבה מזה שחלקם הדמוגרפי באוכלוסיה מאפשר להם במדינה דמוקרטית וחופשית.
יחס זה לאיסלאם מושרש מזה שנים רבות, עקב היריבות ההיסטורית הגדולה עם פקיסטן, אך קיבל משנה תוקף לאחרונה עם סידרת הפיגועים במומביי אשר לא רק שהפכה את אזרחיה ההינדים לבלתי אדישים אלה גם גררה גל אנטי מוסלמי מובהק.
"מוסלמים עושים רק בעיות" אומר בילו ביובש "ואני לא מתכוון רק לטרור. הם אנשים לא ישרים אבל גם זו לא הבעיה העיקרית" הוא מוסיף, בנסותו לגרור אותי, כמערבי מן המניין, להצדיק את דבריו.
"למה בדיוק אתה מתכוון?" אני שואל בתמימות, מבלי למהר לנקוט עמדה מזוהה כלשהי.
"אני מתכוון שבעוד הודו הולכת ונעשית חילונית, נשים יוצאות לעבוד, כיסויי הראש הולכים ונעלמים ואנשים מרגישים שהדת חשובה אבל לא חזות הכול, אצל המוסלמים ההפך הוא הנכון. הם מחפשים אוטונומיה תרבותית, בדלנות מובילה אותם והבעיה הכי קשה היא שהם מנסים לכפות את דעתם על הסביבה שלהם. אני חושב שצריך להתייחס אליהם באותה מטבע. פשוט להקשות עליהם בכול דבר"
דבריו הנוקבים של בילו משפיעים רבות גם על סוגיות אחרות הקשורות ליחס למוסלמים כגון השכרת דירות למשל.
"ניסיתי פעם לעזור פעם לאיש עסקים שבא למומביי למשך כשנה." מוסיף בילו ומקשה על החזות שלי המתקשה לפתח סימפטיה אוטומטית לדבריו כפי שכנראה ציפה "האיש הזה אותו הסעתי בכול יום למקום העבודה שלו, חיפש מקום לינה זול יותר ממלון וביקש את עזרתי באיתור דירה להשכרה. כשאיתרתי לבסוף אחת מתאימה העסקה מיד התפוצצה. בפני הוא טען ששמו עבדל אבל משהגיש את הדרכון במעמד חתימת החוזה נתגלה מיד השקר. שמו היה עבדול, הוא היה מוסלמי. אף אחד לא רוצה כאן להשכיר דירות למוסלמים."
"למה?" אני תוהה שוב בתמימות, סקרן, כמו גם מופתע, לשמוע עד כמה הייתה תשובתו מתלהמת.
"אמרתי לך הם אנשים לא ישרים. אבל זו לא הבעיה היחידה. המשטרה פה מטרידה מוסלמים בכול מקום. הם יערכו לו חיפושים בדירה ויעקבו אחריו לכל מקום. אף בעל דירה שפוי לא צריך את הצרות האלה אצלו."

גם אם דבריו של בילו אכן מייצגים אמת מעט מוקצנת העובדה כי הודו צועדת בצעדי ענק לעבר היותה אומה חילונית יותר ויותר (רק לאחרונה התבשרנו למשל כי הודו הנה לא פחות מאשר צרכנית הוויסקי הגדולה בעולם), אכן ניצבת בניגוד לכיוון הזרימה של אזרחיה המוסלמים של המדינה. התנגשות אשר נמצאת כפי הנראה בהודו, כמו גם במקומות אחרים רק בחיתוליה.

פוטנציאל שמרני

היות והתרבות והדת המוסלמית מכתיבים במגרש הכלכלי כמה כלכלי משחק שונים מהנהוג בהודו (כמו למשל האיסור לגביית ריבית בעסקאות) עובדה זו מייצרת לחץ לנסות וליצור תנאים אשר יאפשרו לעסקים איסלמיים לפעול מבלי להפר פסקי הלכה.
גם אם הקהילה העסקית ההודית לא גילתה התלהבות של ממש מהרעיון, ההנהגה הפוליטית נאלצת לאחרונה להראות סימני התקפלות ראשונים, לנוכח הפוטנציאל הכלכלי מבחוץ, לצד לחצים פנימיים בלתי פוסקים.
כך, למשל, השיקה בסוף שנת 2010 הבורסה של מומבאי בשיתוף חברת TASIS המתמחה במתן שירותיי מימון איסלאמיים, מדד חדש בשם BSE TASIS Shariaha . מדד זה כולל 50 חברות הודיות מובילות העומדות בכללי השריעה השונים.
מנהלי הבורסה המקומית מקווים שצעד זה ימשוך השקעות של מוסלמים אמידים מבפנים לצד משקיעים עשירים מן המפרץ הפרסי אשר נמנעו עד כה מלעשות כן בעקבות חסמים דתיים שונים.

סניף בנק בהודו

במאמר מרתק שכתבה באחרונה אריה גלוזמן יודע הנ"ל לספר כי במקביל לוטשת גם הבנקאות האיסלאמית הזרה את עיניה לשוק ההון ההודי. ממקום מושבו בדלהי דן הבנק המרכזי של הודו, בימים אלה ממש, בבקשתו של 'בנק אסיה', אחד הבנקים האיסלאמיים הגדולים של טורקיה, לפתוח סניפים במדינה.
ממחקר שערך באחרונה ד"ר שאריק ניסאר, אחד מראשי חברת TASIS מייסדת המדד האיסלאמי החדש, עולה שמתוך כ-1,000 חברות הרשומות בבורסה הלאומית של הודו, 335 כבר עומדות בדרישות השריעה המחמירות. הון חברות אלו מוערך אגב בכ-60% מההון הכולל של החברות הרשומות בבורסה.

אשראף מוחמדי, מנכ"ל חברת 'איידאפה השקעות', המעניקה דירוג לחברות ההודיות בהתאם לעמידתן בכללי ה'שריעה' (הכוללים למשל הימנעות בהשקעה בעסקי אלכוהול ותועבה, וכלה במסחר נטול ריבית) טוען כי 80% מבתי העסק בהודו ממילא עומדים בדרישות השריעה.
לדבריו של מוחמדי כבר כיום רשומות בבורסה של ממובאי מעט יותר חברות כאלה מאשר בכל המזרח התיכון ובפקיסטן גם יחד (!).

מקלות בגלגלים

כצפוי לא הכול מקבלים את התפתחות הבנקאות האיסלאמית בהודו במחיאות כפיים ובזריקת ורדים. כך למשל ידועה הרשות ההודית לניירות ערך כמטפלת באטיות ובחשדנות מיוחדת בכל בקשה של בית השקעות איסלאמי להשיק מוצר חדש.
בניגוד לדבריו המבטיחים של מוחמדי בדבר הפוטנציאל המוחמץ, טוענים ברשות מנגד כי חוג המשקיעים בתחום מצומצם מאוד. בנוסף מציגה הרשות חשש כי תהליך בדיקה של התאמת עסקים לדרישות השריעה יתנהל בשיטות לא ראויות המנוגדות לדמוקרטיה המקומית.
חזית התנגדות נוספת להתעוררות הפיננסית של העסקים האיסלאמיים גורסת, מבלי למצמץ, כי קיים חשד כבד כי החובה של העסקים הללו להפריש כספים לטובת קרנות צדקה מעוררת חשש שהצדקה הזאת תגיע בסופו של דבר למימון גופי טרור.
¬¬¬גלוזמן יודע לספר כי חברת Taurus Asset Management , למשל, שהגישה לרשות לניירות ערך בקשה לפתיחת מסלול מניות איסלאמיות, משכה לבסוף את בקשתה. שמועות מבוססות למדי טוענות כי החברה חזרה בה בעקבות התהליך המסורבל שדרש ממנה הרגולטור.
"כדי לפתוח בנק איסלאמי מקומי בהודו נדרשים שינויי חקיקה. ניסיונות כאלה נעשים אך הדרך עוד ארוכה" מציין גלוזמן.

ומביא מיד דוגמא נוספת : "בשנה שעברה היה אמור להיפתח בנק איסלאמי ראשון בהודו במדינת קראלה. לפי התכנון, קבוצת אל-בראקה מבחריין הייתה אמורה להחזיק ברוב המניות, ו-11% מהמניות היו אמורות להיות בידי התאגיד הממשלתי KSIDC. התוכנית כבר אושרה על-ידי הדרג הפוליטי המקומי. תחילה הפרויקט היה אמור להיות רשום כבית השקעות שאיננו בנק ולכך לא נדרשים שינויי חקיקה. בהמשך תוכנן להשלים את תהליך החקיקה, להכריז על הגוף החדש כבנק איסלאמי ולהרחיב את שירותיו בהתאם. התהליך איננו פשוט שכן שינויי חקיקה כאלה בפרלמנט המקומי טעונים אישור מהפרלמנט המרכזי."

לא כולם, כך מסתבר, בפרלמנט המרכזי של הודו ישמחו לסמוך ידיהם על התהליך המשתלם כנראה כלכלית אך המחייב את ההודים לשנות גישה כלפי האיסלאם. ד"ר סובראמאניאם סוואמי, מנהיג מפלגת ג'נאטה ההינדית ושר לשעבר, עתר לבית המשפט העליון של קראלה בדרישה להקפיא את אותו פרויקט. בעתירתו טען סוואמי כי השתתפות גוף ממשלתי בהקמת בנק איסלאמי מנוגדת לחוקה החילונית של הודו. השופטים הוציאו צו ביניים המורה להקפיא את קידום הפרויקט עד להשלמת הדיונים בעניינו.
"גם בקשמיר יש תוכניות לפתוח בנק איסלאמי. ג'מעת אחלו חדית', תנועה איסלאמית קיצונית הדוגלת בהחלת חוקי השריעה בחבל ובניתוקו מהודו הכריזה לאחרונה על כוונתה לפתוח בנק כזה. זהות המבקשים להקים בנק איסלאמי בקשמיר לא תעורר ככל הנראה התלהבות רבה מצד הממשלה המרכזית אך יש לציין כי החוקה ההודית מעניקה לקשמיר אוטונומיה רחבה מאוד. החוקים והצווים של הרשויות המרכזיות בהודו לא תקפים בקשמיר כל עוד הפרלמנט המקומי לא מאשרר אותם. על כן, אם יחליטו בקשמיר לחוקק חוק המאפשר פעילות בנקים איסלאמיים יתקשו הפוליטיקאים בדלהי לבטלו." מספר גלוזמן.

הלחץ לקידום המימון האיסלאמי בהודו משפיע גם על הדרג הפוליטי. הוועדה לשינויים מבניים בשוק ההון, שהוקמה ביוזמתו של ראש הממשלה מנואל סינג לבחינת הנושא, בראשות פרופסור ראגהוראם ראג'אן, החלה לפעול בשנת 2008 והמלצותיה הוגשו זה מכבר לסינג.
בין יתר המלצותיה, המליצה הועדה לאמץ "בנקאות שאינה מבוססת ריבית". המילה "איסלאם" אומנם לא הוזכרה במפורש בהמלצותיה אך היישום ברור למדי.

מנגד הגישה גם קבוצת המחקר של הבנק המרכזי של הודו את המלצותיה לפרלמנט בשנה שעברה. בהמלצותיה נכתב במפורש: פתיחת ענף בנקאות איסלאמית בהודו מנוגדת לחלוטין לאופייה של המדינה, לחוקיה ולכלכלתה. לכן יש לדחות את הניסיונות האלה על הסף.
הכרעתו של סינג בנושא טרם נפלה ורבים בהודו ומחוצה לה ממתינים למוצא פיו אשר יכריע למעשה את גורלה של הבנקאות האיסלמית במדינה לשנים הבאות.

הארץ המאובטחת

כל הנכנס בשנים האחרונות בשעריה של הודו לא יכול שלא לתהות עד כמה לא בטוח לחיות שם. בניגוד לכל הגיון תיירותי או מידתי כלפי איכות חייהם של אזרחיה הפכה בשנים האחרונות הודו, לפחות כלפי חוץ, לאומה המאובטחת ביותר בעולם. החל מבידוק ביטחוני אשר על פניו לא היה מבייש את אל-על בשדה התעופה הבינ"ל (כמו גם זה המקומי) וכלה במכשירי ה'מגנומטר' (גילוי המתכות) וסורקי הרנטגן הצצים בעריה הגדולות של כפטריות אחרי המונסון.
אך גם צקצקנים בלשונם כמותי, הבאים ממדינה בה הסיכוי להתפוצץ לחתיכות גדול מהודו לפחות כמו הפער באיכות שחקני הקריקט של שתי המדינות, מתקשים לקבל בברכה את הבידוק המחמיר ישנם דווקא כאלה המברכים עליו.
אחת מהן היא אומה זאווארי, בעליה של חברת ס.זוואראי, חברה המספקת חומרי גלם לתעשיית הפארמה ההודית והמייצגת אותנו שם, כמו גם את שלוחתה השווצרית של חברת 'פרוטרום' הישראלית. אומה, אשר שבה לא מזמן מביקור גומלין בישראל, התקשתה מעט להסתיר את חוסר שביעות רצונה מאיכות האבטחה המקומית.
"צר לי לומר שיש לכם מה ללמוד מהודו בנושא אבטחה" ציינה אותה אומה בפניי לאחרונה, "אני קצת מתקשה להבין כיצד דווקא מדינה כמו ישראל המלמדת את כול העולם כולל הודו כיצד להגן על עצמה מטרור איננה מגיעה לסטנדרטים הנהוגים בהודו"
ובכן, בתור אחד אשר זכה להיות נוכח במומביי בעת הפיגוע האחרון שארע שם בקיץ, אינני מוצא מקום נכבד להתלהבות מסידורי האבטחה חסרי התקדים בהם מתהדרת הודו של המאה ה-21.
בניגוד גמור אלי חברת 'טאטא' המקומית דווקא מוצאת סיבה טובה להתלהב. 'טאטא', בשיתוף חיים סבן שלנו, זיהתה צורך, שלא לומר הזדמנות עסקית והקימה באחרונה חברה חדשה אשר חרטה על דיגלה העסקי מלחמה בטרור.
חברה זו לא רק מייעצת כיום לממשלה בנושאים רבים אלה גם מבצעת הלכה למעשה רבים מהפרויקטים הביטחוניים הקשורים בכך.
אך 'טאטה' איננה לבד. יזמים זריזים ומרובי השפעה זיהו עם פרוץ הגל הראשון של הטרור במומביי את הפוטנציאל הטמון בליבראליות הכלכלית של הודו ובעזרת לובי חזק בפרלמנט (ומי יודע מה עוד) הצליחו לאחרונה להעביר סידרת חוקים אשר לא רק מחמירה את הבידוק הביטחוני של אזרחיה אלה בעצם מנציחה את הרעיון כי ישנה בעיה חסרת תקדים של טרור מוסלמי.

בספרו החדש של תומס פרידמן, הידוע לשמצה כמו גם לשבח, "אלה היו אנחנו פעם" (THAT USED TO BE US) מעלה הנ"ל סברה מעניינת כי עם תום המלחמה הקרה עשתה ארה"ב שגיאה מרחיקת לכת כי עם תום המלחמה הקרה עשתה ארה"ב שתי שגיאות מהותיות. הראשונה הייתה קריאה בלתי נכונה של הסביבה החדשה והשנייה התמקדות במפסידים מניצחונה של ארה"ב באותה מלחמה מדוברת, ברודפו אחרי המפסידים ממנה, הידועים יותר בשם כ'אל קאידה' והטליבאן מאשר במרוויחים מאותו ניצחון כסין, הודו וברזיל.
יתכן ודווקא התעקשותה של הודו להנציח את אפגניסטן כאויבת וכמדינת טרור, על פני ניסיון לקרב ולטשטש את ההבדלים בין שתי המדינות לא רק מחזקת את הקיצוניים במדינה אלה גם מרחיקה את הודו מלהרוויח מיחסי דו-קיום, עסקיים כמו גם פוליטיים עם שכנתה.

עד כמה מתיישרת העובדה כי הודו מתיימרת לייצג דמוקרטיה פלורליסטית וחופשית עם ניסיונותיה לצמצם את דריסת רגלם של המוסלמים במדינה לא ברור מחד. אך מאידך גם לא ממש ברור עד כמה מתיישרים ניסיונותיהם של גורמים מוסלמים לחוקק חוקים מגבילים שכאלה כמו חוק ה'שעריה' בעולם העסקים החדש של הודו.
כך או כך, אפילו למוד סכסוכי יהדות ואיסלם שכמותי חייב להודות שלרוב ההודים, כמו תמיד, קצת מגזימים בתגובותיהם.

12/12/2011

 16:00  - אוניברסיטת תל אביב 

במעמד:

שגריר הודו בישראל. 

שר התמת לשעבר – אוהד אולמרט. 

יו"ר מכון היצוא. 

צוות הנהלה בכיר של חברת טבע וחברות נוספות רבות.  

מידע ומודיעין עסקי בהודו - תקציר

מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב (StarTau) -
מתכבד להזמינכם לכנס עסקים והיבטי מס בזירה ההודית, אשר יתקיים באוניברסיטת תל-אביב,
ביום שני, ה – 12 לדצמבר 2011, בין השעות 16:00-19:00.

במהלך הכנס יתייחסו המשתתפים למגוון רחב של היבטים הקשורים במישרין לפעילות העסקית בהודו,
וזאת לרבות הקמת חברה בהודו, ניהולה השוטף וסוגיות המיסוי הכרוכות בפעילות מסוג זה.
דוברי האירוע הינם בבחינת פסיפס ייחודי של אנשי מקצוע איכותיים ומנוסים
הפועלים בזירה ההודית והמכירים אותה על בוריה.
הכנס מיועד לפרטים ומוסדות המבקשים להתניע או להרחיב את פעילותם בשוק ההודי.

בתכנית :            

16:00 - רישום, התכנסות ונטוורקינג

16:30 - דברי פתיחה

16:45 - מקורות מידע באסיה ובהודו מזווית ישראלית
מר יועד דביר, iAsia

17:00 - הקמת פעילות בהודו
עו"ד ענת ברנשטיין-רייך, נשיאת אגודת הידידות ישראל-הודו וסגנית נשיא בלשכת המסחר ישראל-אסיה

17:30 - מיסוי ותמחור פעילות מקומית ובין-חברתית בהודו
עו"ד (כלכלן) יריב בן-דב, שותף מייסד Bar-Zvi & Ben-Dov

18:00 - ניהול תשתיות עסקיות בהודו
מר אמנון שחרור, מנכ"ל וי-אינדיה בע"מ וחבר ההנהלה הציבורית במכון היצוא

18:30 - ניהול הפעילות של חברה ישראלית בהודו
נציג חברת "טבע"

18:30 - קפה ונטוורקינג

 המפגש מיועד – למנכ"לים,אנשי פיתוח עסקי, מנהלי שיווק,מנהלי יחידות מידע ומודיעין עסקי, מידענים,יועצי שיווק ואחרים.

המפגש יתקיים – ביום ג' ה- 12.12.2011 באוניברסיטת תל אביב – מרכז היזמות

דמי השתתפות

עלות לחברי הפורום – ללא תשלום

לפרטים והרשמה :

http://startau.co.il/landing/india

]]> http://en.vindia.co.il/heb/uncategorized/%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/feed/ 0 http://en.vindia.co.il/heb/uncategorized/%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa/ http://en.vindia.co.il/heb/uncategorized/%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa/#comments Thu, 17 Nov 2011 10:12:54 +0000 אמנון שחרור http://en.vindia.co.il/heb/?p=1181  הפורום הישראלי למודיעין תחרותי (פימ"ת) ומח' המידע של מכון היצוא

מזמינים אתכם למפגש רבעוני בנושא:

מידע ומודיעין לפתוח עסקים במדינות אסיה

24/11/2011

דגש על סין ,הודו ויפן

מידע ומודיעין עסקי בהודו - תקציר

מדוע אסיה ?

חברות רבות מפנות את משאביהן לפתוח שווקים חדשים במדינות צומחות ובראשן סין והודו. אתור המידע והמודיעין הנדרש לצורך הפיתוח העסקי מושפע ממגבלות השפה ,התרבות השונה,ואופן עשיית העסקים .

מזמינים אתכם !

 אנו שמחים להזמינכם למפגש שבו ידונו הכלים והמתודולוגיות לאסוף מידע ומודיעין במדינות הללו.

בתכנית :            

15:45- 15:30- התכנסות וכיבוד קל

16:00- 15:45- דברי פתיחה- יורם סנדר – מ"מ יו"ר הפורום הישראלי  למודיעין תחרותי ומנהל התכנון האסטרטגי והמודיעין-     חב' אלישרא.

16:45- 16:00- עושים עסקים באסיה – סקירת התרבות עסקית וההקשרים להשגת מידע – טל רשף – מומחה להכנת חברות לפתוח עסקי  באסיה.

17:05- 16:45- כלים ומתודולוגיות לאיתור מידע ומודיעין בסין.

                          יעקב פדהצור- דירקטור אסיה – חברת נטפים

17:25-  -17:05איסוף מידע ומודיעין להקמת מיזם בסין – מניסיונו של יזם-

                       ברק פזטל- מנכ"ל חברת פזטל.קום אשר הקים שתי חברות  בסין .

17:35- 17:25  -הפסקת קפה

18:00- 17:35- מקורות מידע , ניתוח מחירים ומתחרים בזירה ההודית    וחשיבות המחקר התחרותי בשוק בו המחיר הוא האתגר.    אמנון שחרור- מנכ"ל חב' וי- אינדיה

18:20- 18:00- איתור מידע ומודיעין עסקי בהודו-  אברהם יהודה- חב' Abraham Yehuda & Associates    העוסקת בפיתוח עסקי – מומבאי הודו.

18:40- 18:20- ניתוח "מחקר" להחדרת חברה ישראלית ליפן- יוסי שלום-   מנכ"ל חברת יוקי- קל

 המפגש מיועד – למנכ"לים,אנשי פיתוח עסקי, מנהלי שיווק,מנהלי יחידות מידע ומודיעין עסקי, מידענים,יועצי שיווק ואחרים.

המפגש יתקיים – ביום ה' ה- 24.11.2011 במכון היצוא – רח' המרד 29,בית התעשייה,קומה 5 ,אולם ישראל,תל-אביב. חנייה במגרשי החנייה מסביב.

דמי השתתפות

עלות לחברי הפורום – ללא תשלום

עלות לחברי הפורום (דמי חברות חלקיים) – 125 ₪

עלות לחברי המכון – 150 ₪

עלות לשאינם חברי המכון- 225 ₪

לפרטים והרשמה :אילנה אשכנזי – 03-5142893 או 03-5142874

ailana@export.gov.il

לטופס הרשמה – לחץ כאן

נמשכת ההרשמה לחברות בפי"מת  – לפרטים וטופס הצטרפות- לחץ כאן

שכלולה של גישה זו, בידי מספר כלכלנים אמריקאים כגון גארי בקר וגיי' שולץ, הולידה את המונח השגור כיום בפי כל: הון אנושי, בעזרתו ניתן לבטא כביכול באופן פונקציונאלי את התכונות הכלליות של האדם, ולהופכו על ידי כך לחלק בלתי נפרד וניתן לכימות מסך המשאבים העומדים לרשות הארגון.

מזנבות לשועלים לראשים לאריות

מחקירה חשאית שבוצעה באחרונה בידי ארגון זכויות האדם Sacom עולה כי במפעל בעיר שנזן שבסין, בהם מיוצרים הצעצועים הפופולאריים של חברת דיסני, לא רק מעסיקים נערים בני 14, אלה גם דורשים מהם 120 שעות נוספות בחודש. בנוסף הועלו חשדות חמורים בדבר שימוש בכימיקלים רעילים אשר בשילוב אוורור לקוי הובילו לתחלואיהם של מספר לא מבוטל של עובדים.
על אף דיווחים כגון אלה והתווית אותה מנסות כלכלות מתחרות, בהובלתה של ארה"ב, להדביק לסין ולהודו כמעסיקות המתעמרות בעובדיהן חשיבותו של המשאב האנושי למארג הכלכלי שם דווקא עולה בהתמדה.
תוצאותיו של מחקר חדש שבוצע בידי חברת ORC INTERNATIONAL הבריטית, המתפרסם בעקביות מדי שנתיים, מגלה כי במדד הקשר החיובי בין ההנהלה לעובדיה זוכות שתי מדינות אלה לעדנה חסרת תקדים – בדלגן השנה שמונה מקומות למעלה ואת כל הדרך עד לבכורה הנחשקת. (לסקר המלא).
הסקר אשר כלל כ- 10,000 עובדים מענפים שונים בדק את עמדתם לגבי הארגון בו הם מועסקים על בסיס פרמטרים כגון: לויאליות ונכונות להתעלות מעל לנדרש פורמאלית על מנת שהארגון שלהם יצליח.
את הפרשנות לתוצאות המפתיעות ניתן להסביר בעיניים מזרחיות כהצלחה חסרת תקדים של מדיניותם המתמשכת ובעיניים מערביות כחוסר מודעות טוטאלית של העובדים לזכויותיהם הבסיסיות כבני אדם.

קפיצת ראש טכנולוגית

עליית חשיבותו של המשאב האנושי לא רק מעלה חיוך על פניו של העובד אלה גם מעלה את יכולתן של החברות ההודיות להתחרות עם מקבילותיהם במערב.
"השנה, בעקבות פוקוס בהשקעה בהון אנושי ובמחקר ופיתוח הצליחה הודו לטפס עשרה מקומות שלמים בהובילה את שאר מדינות הBRIC כגון סין" ציין צ'איר קאשב דאקאד– ראש ארגון חברות ההיי-טק ההודי, בסיפוק רב.
דאקאד מתייחס לאינדקס המדיני, אותו מפרסם מידי שנה ארגון הסחר העולמי שם מטפסת תעשיית ההיי-טק של הודו עד למקום ה34 והמכובד. בתוך שנתיים בלבד שיפרה הודו את מקומה בעשרה מקומות מהמקום ה-44 בו החזיקה ב-2009.
עורכי האינדקס מציינים אגב כי קפיצה כמו זאת שעשתה הודו בשנתיים האחרונות הנה הקפיצה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם בידי מדינה מאז נערך לראשונה האינדקס.
את המדד מרכיבים רכיבים כגון: סביבה עסקית, תשתיות טכנולוגיות, הון אנושי, סביבת מחקר ופיתוח, סביבה חוקתית ותמיכה בפיתוח תעשייתי. כאשר אין אגב משקל הרכיבים השונים זהה. איכות ההון האנושי למשל מהווה 20% מהמדד בעוד סביבה חוקתית מהווה 10% בלבד.
באינדקס הקודם אשר פורסם אגב בשנת 2009 הובילה סין על הודו בחמישה מקומות בדורגה במקום ה-39. אך בעוד הודו מטפסת עשרה שלבים טיפסה סין שלב אחד בלבד. עובדה הממקמת אותה כיום עם נוף מקומם לאחוריה של יריבתה המושבעת מדלהי במרחק ארבע שלבים שלמים מאחור.

עזר כנגדו

בעוד ההשקעות בהון האנושי ממזרח נושאות פרי מתקשה וושינגטון יותר ויותר להסתיר את חמיצות פניה לנוכח ההישגים ותעשיות מיקור החוץ התופחות במזרח.
"אנחנו רוצים להיות שם כדי לעזור לפתוח דלתות ולהסיר מחסומים…אך במקביל אנחנו מצפים לטיפול הוגן כלפי המשקיעים שלנו מעבר לים. על מנת להפיק את המרב משווקים פתוחים על מדינות להבטיח שהחברות המשחקות בהם ישחקו על פי אותם חוקים" אמרה מזכירת המדינה האמריקנית, הילארי קלינטון, בעומדה בשבוע שעבר בפני המועדון הכלכלי של העיר ניו-יורק. "הנחת היסוד שלנו פשוטה:" הוסיפה, "על החוקים לחול באופן שווה על כל החברות. אנו קוראים לזה עיקרון ההיגיון הבריא או "תחרותיות טבעית" והמטרה שלנו לקדם עיקרון זה בכול העולם"

"תחתמו רק כאן…וכאן…וכאן בבקשה…."

דברים מרומזים אלה בדבר הגינות נאמרים כשברקע, בצד הרפובליקני של המפה, גוברים הקולות לנקיטת צעדים בוטים בהרבה מדיבורים במטרה להשיב לסינים כגמולם על התנהלותם המוניטארית בנושא ערך המטבע המקומי והסובסידיות הממשלתיות אשר לטענת קומצי האגרופים ממשיכה לנגוס בתחרותיות ההוגנת ובמשרות במולדת ההמבורגר.

"אין זה מובן מאליו שחברות אמריקאיות ימשיכו להשקיע בשווקים כגון סין ברזיל והודו בלא שעסקים אלה יציגו רווח חזרה גם אצלנו בבית. אך איכות רווחיות זו, כמות הרווחיות ויציבות רווחיות זו תלויה בראש ובראשונה בהחלטות שאנחנו לוקחים ועמדתנו לגבי רמת התחרותיות המתקיימת בסביבות מאתגרות אלה."
גם אם שמה של הודו מוזכר כננזפת כביכול לצידן של ברזיל וסין מאחורי הקלעים נמשכת ההתקרבות הההדית בין המדינות המנסה לבודד את הודו ממשוואת האיום. טקטיקה זו אומצה לאחר שבמובנים רבים נואשו האמריקאים מניסיונות לבלום ואחר כך לאלף את הענק הסיני והחליטו לפתחעזר כנגדו.
בימים אלה ממש עמלים למשל פקידים ממשרדי החוץ האמריקאים וההודים על כינוס ועידה דו-צדדית שמטרתה גיבוש מהיר של הסכם השקעות רחב היקף הדדי בין המדינות. הענק ההודי אומנם משרך עד כה רגליים במובנים רבים מאחורי ידידו הסיני אך מבחינות סטטיסטיות רבות הינו בעל פוטנציאל דומה ואף עדיף בפרמטרים מסוימים משכנו.
באקט נוסף אשר מטרתו המופגנת חיזוק ברית אסטרטגית זו הכריזו השתיים לאחרונה גם על הקמתה של פלטפורמת השכלה גבוהה משותפת לקידום מחקר ופיתוח והחלפת סטודנטים ופקולטות דו-כיוונית.
ההכרזה באה עם סיומה של וועידת ההשכלה הראשונה המשותפת שננעלה השבוע בוושינגטון. בהצהרה משותפת אשר שיחררו מזכירת המדינה האמריקאית והשר הממונה על פיתוח ההון האנושי בממשלה ההודית נאמר: כי יש להפוך את הדיאלוג בין המדינות לאירוע רב-שנתי שמטרתו פיתוח אסטרטגיה משותפת לקידום ההשכלה הגבוהה.
על מנת להדגיש כי לשיתוף הפעולה הדו צדדי ישנו גם צד שלישי, בלתי נוכח – סיני, הצהירו המדינות כי על פורום הפיתוח להתעמת גם עם נושאים הנמצאים על סדר היום האזורי כגון : ביטחון המרחב האינטרנטי, אנרגיה ובריאות.

שווה הצצה

בעודו חי בהודו, הגיע צלם בשם אדריאן פיסק למסקנה כי אין לו שמץ של מושג לגבי אנשים צעירים בארץ השכנה סין והחליט להעמיק חפור בנושא הלך הרוח של 1.2 מיליארד האנשים מתחת לגיל 30 החיים בשתי המדינות גם יחד.
בדומה לדמויות בספריו של גבריאל גרסיה מארקס פיסק היה צריך לטייל על פני 2,700 קילומטרים כדי לחזור עם התובנה מרחיקת הלכת שללא קשר למיקומם הגיאוגרפי הדומה רב מהשונה.
"היה חשוב לי להבין על מה אנשים צעירים אלה חושבים" אומר פיסק, השוהה כיום בלונדון לרגל קידום הפרויקט שלו שהפך בינתיים בתמיכתו של האו"ם למיזם בינ"ל ענק "לאור נקודת הזמן בה אנחנו נמצאים כיום אני מניח שאם אמצא קודם כול על מה אנשים אלה חושבים נוכל אנחנו, תושבי שאר העולם, לקבל מושג כלשהו לגבי לאן פנינו הולכות" הוסיף.
את יריית הפתיחה של הפרויקט השיק פיסק בסין תחת הכותרת הסקסית”ISPEAK" שם ביקש מצעירים בגילאי 16-30 להחזיק שלט עליו נדרשו לכתוב את שאיפותיהם לעתיד. שנתיים אחר-כך כהשלמה לאותו פרויקט ערך פיסק ב-2010 מסע דומה ברחבי הודו

(לצפייה בתמונות נבחרות מתוך הפרוייקט המלא הקישו כאן).
בינתיים הפך הפרויקט המדובר לוויראלי ברחבי סין כשבלוגים מובילים רבים תורמים להפצתו ברחבי המדינה כולה והשלטון, באקט יוצא דופן, נמנע מלצנזר את הנאמר בו.
"גם אם אתה נמצא במרחבי סין הכפרית או ברחובות העיר ניו-יורק אנשים בסופו של דבר שואפים לאותם דברים: חיים טובים, להתקדם ולהיות נאהבים." אומר פיסק, אך מציין כי הניואנסים סביב דברים אלה הם אלה שבסופו של דבר מייצרים את ההבדלים התרבותיים.
על פי עדותו של פיסק אחד מהמסרים שהשאירו עליו הכי הרבה רושם היה זה של סטודנט להנדסת תוכנה סיני בן 22 העונה לשם הצבעוני : ראיינבואו סו שכתב על הכרטיס שלו: "אני מודאג לפעמים. נשות סין נהיות חומרניות יותר ויותר. בלי בית חברתי לחיים לא תתחתן איתי."

דוגמא זו, אחת מיני רבות, מציפה לדברי פיסק את רמת החומרניות הגוברת והנעתה של החברה הסינית יותר ויותר על ידי צרכנות.
"התשובה הכי טיפוסית שקיבלתי על גבי השלט הסיני הייתה : 'סין נהדרת, אני רוצה להיות עשיר' " מציין פיסק, ואנחנו אומרים: ספר לנו ידידנו משהו שאנחנו לא יודעים.